טבלת השוואה בוררות מול בית משפט
| בתי משפט | בוררות |
| משך הדיון | |
| דיון בבית משפט הינו הליך ארוך ומסורבל הדורש שליטה בסידרי דין וסבלנות אין קץ.משך ההליך תלוי ביחס בין מספר התיקים הנפתחים מידי שנה לבין המשאבים העומדים לרשות בית המשפט לדון בתיקים אלה. צוואר הבקבוק בוא כמוכן מספר השופטים המועט המוקצה למשימה חשובה זו ומכיוון שכך קיים לחץ גדול מאוד על שופטים להשלים טיפול בתיקים והשיגיהם נמדדים אף במדדים אובייקטיבים של מספר תיקים פתוחים ומשכם.מנהל בתי המשפט לשעבר – השופט בדימוס משה גל:"העומס המוטל על השופטים בישראל הינו כפול מהממוצע המקובל בעולם. "המערכת תחת עומס שאין לו אח ורע בעולם…השופטים במדינת ישראל הם מבין הבודדים מבין העולם המערבי הנדרשים לשמוע תיקים במשך חמישה ימים בשבוע באופן שלמעשה לא נותר להם זמן מובנה לכתיבת פסקי דין ולהכנת החומר…"מספר התיקים הפתוחים בכל רגע נתון הוא כ 450,000 (נכון ליוני 2012)בעת הגשת תביעה בבית משפט יש לקחת בחשבון כי בית המשפט ינסה ראשית להגיע לסיום ההליך טרם החל ע"י הפניית הצדדים לפגישת מהו"ת שמטרתה לפשר בין הצדדים טרם התחלת ההליך המשפטי. לאחר פגישת המהו"ת יקיים השופט הליך של קדם משפט בו בטרם יחליט על סידרי הדין, ינסה שוב למצוא דרךשל פשרה שתמנע את קיום ההליך.בקדם המשפט ייקבע השופט דיון הוכחות למספר חודשים ךאחר ישיבת קדם המשפט. | הבוררות הנה הליך מזורז ויכול להסתיים ע"פ דרישת הצדדים כפי שתבוא לידי ביטוי בהסכם הבוררות. ע"פ החוק הבוררות תסתיים תוך שלושה חודשים מיום תחילת הבוררות ופסק הבורר יינתן לאחר שלושה חודשים נוספים. |
| סופיות הדיון ויכולת ערעור | |
| בהליך שנפתח בבית המשפט, ניתנת לצדדים זכות לערער על פסק הדין בפני הערכאה הגבוהה יותר, תוך 45 יום. אילו נפתח ההליך בבית משפט השלום יכולים בעלי הדין להגיש ערעור נוסף ברשות לבית המשפט העליון.אכן הליכים בבתי המשפט בארץ יכולים להמשך ולהמתח ולעיתים ניתו לאמר כי פסק הדין הוא סופי וחלוט רק אחרי שעברו בעלי הדין במשפר ערכאות ולחלקם היה הדבר לעינוי דין מתמשך. | הצדדים חופשיים להחליט על מתווה הבוררות ועל מתן היתר לערעור על פסק הבורר. ניתן להחליט כי פסק הבורר הוא סופי ומוחלט ואין אחריו דבר, וניתן גם להחליט כי הצדדים זכאים לערער בפני בורר אחר או בפני הרכב של שלושה בוררים. בנוסף יכולים הצדדים להחליט כי החלטת הבורר אינה חוסמת בפניהם את הדרך לפנות לבית המשפט בבקשת רשות ערעור על החלטת הבורר. כפי הניתן לראות, הצדדים חופשיים לקבוע את משך ההליך ואת האפשרות לערער על פסק הבורר. |
| עלויות כספיות | |
| גובה האגרה בתביעה לבית משפט בהליך אזרחי רגיל הינה 2.5% מגובה הסכום הנתבע, בנוסף יש לקחת בחשבון שכ"ט של עורכי הדין המלווים והוצאות שונות המתלוות לשכר הטירחה. | העלויות הכספיות של הליך הבוררות קשורות קשר ישיר בטיב הסכסוך, בהיקפו ובמיהות הבורר. בוררים בכירים (בד"כ שופטים בדימוס) נוהגים לגבות שכר בורר בסכומים שנעים בסביבות כ 1200 ש"ח לשעה בתוספת מע"מ – מכל צד. |
| חסיון וסודיות | |
| למעט דיונים הנעשים בדלתיים סגורות ע"פ חוק (בעינייני משפחה למשל) הרי שדיוני בית המשפט נעשים בדלתיים פתוחות. דיון בדלתיים פתוחות יכול לעיתים לפגוע בצדדים.לעיתים מעדיפים הצדדים מלהגיש תביעה רק משום שהם חוששים שפרטים אותם הם אינם מעוניינים לחשוף, יהיו נחלת הכלל.הצדדים יכולים לעיתים להמנע מלחשוף ראיה מסויימית היכולה לסייע בידם בהליך המשפטי רק משום שחשיפה של אותה ראיה יכולה להסב להם נזק בפעילות העסקית השוטפת שלהם. | מקובל כי כל הדיונים נעשים בדלתיים סגורות, ועל פי בקשם הצדדים יחתום הבורר על טופס הצהרת סודיות. המידע הנחשף בהליך הבוררות נשמר חסוי והצדדים מנועים מחשיפת מידע, שהצדדים צבקשים את חסיונו, לציבור. |
| ייצוג ע"י עו"ד | |
| ייצוג ע"י עו"ד אינו חובה בהליכים אזרחים בבית משפט (למעט בתביעות קטנות) , ואולם לא מומלץ לוותר על ייצוג מקצועי של עו"ד הבקיא בעינייני הפרוצדורה וכמובן בדין המהותי. בתי המשפט בישראל נוהגים ע"פ המשפט האדוורסרי, דהיינו על הצדדים לשכנע את השופט ובד"כ אין השופט משים עצמו כשופט חוקר כמקובל במדינות המשפט המקובל. | בהליך הבוררות, גם אם לא חובה, מומלץ כי הצדדים יהיו מיוצגים ע"י עורכי דין. מבחינה זו הליך הבוררות דומה מאוד להליך בבית המשפט וכל צד טוען את טיעוניו באמצעות עורכי דינו. טיעונים אלה הם שיעמדו בפני הבורר בנותנו את פסק הבורר. |
| קבילות ראיות | |
| למרות המגמה שחלה באחרונה בבית המשפט לעבור מהחלטה בדבר קבילות הראיות להחלטה בדבר משקל הראיות הרי שעדיין בתי המשפט האזרחיים כבולים לסדרי הדין ומנוע מהם בד"כ לקבל ראיה שאינה קבילה. | הבורר אינו כבול לסדרי הדין המהותיים ורשאי לקב כראיה ראיות שאינן קבילות בבית המשפט. |
| סידרי דין ומשפט מהותי | |
| הליכים רבים מוכרעים בשל סדרי דין ולא בשל הדיינות עניינית (אי התייצבות בעל דין,אחורים בבקשות ובהגשות וכו') | הבורר אינו כבול לסדרי הדין המהותיים והדיון – למעט מקרים מיוחדים, לא יוכרע בשל אי הקפדה על סדרי דין. הבורר ידון בשורש הסכסוך וידון בו בצורה עניינית. מהצדדים נמנע הלחץ של עמידה בדרישות סדרי הדין של בתי המשפט עקב החשש שמא "יחטפו" פס"ד בשל תקלה מנהלתית. |