בינה מלאכותית במשפט

כאשר מדברים על השפעת בינה מלאכותית על מערכת המשפט בישראל, ישנם מספר נקודות שכדאי להתייחס אליהן. ראשית, בינה מלאכותית יכולה לתרום לתהליכי כניסה למערכת המשפט על ידי זיהוי וסינון של תביעות ותהליכים שאינם רלוונטיים או עומדים בכללי החוק. כמו כן, ישנם כיום מערכות חכמות שמשמשות בבתי משפט לניתוח מידע ולסיווג אוטומטי של תובעים ותביעות, מה שמאפשר לעורכי הדין להתמודד בצורה יעילה ומהירה יותר עם עמדות משפטיות שונות.

המשפט הוא תחום עתיר במידע וכך גם הפיתוח של הטכנולוגיות המתקדמות כמו בינה מלאכותית. התחום של בינה מלאכותית כולל אלגוריתמים מתקדמים וטכנולוגיות למידה עמוקה, וכולל תחומים כמו למידה עמוקה, ראיית מחשב וטיפול בשפה טבעית. ככל שהטכנולוגיות הללו מתקדמות, ישנם יתרונות רבים למערכת המשפט בישראל.

אחד היישומים הבולטים של בינה מלאכותית במערכת המשפט הוא הכרעת משפט. האלגוריתמים של בינה מלאכותית מאפשרים למערכת המשפט לזהות דפוסים וטקסטים משפטיים, כך שהם יכולים לזהות את הדברים הבסיסיים כמו תאריך, מספר תיק, שם הבעל הדין ועוד, ולאפשר לבעלי הדין להגיש את התביעה וההגנה שלהם בצורה מסודרת יותר. בנוסף, הכרעת משפט מבוצעת גם על ידי אלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית המספקים המלצות על החלטות משפטיות על בסיס נתונים וניתוח סטטיסטי של ההיסטוריה של הכרעות משפטיות קודמות.

חשוב להדגשי כי האלגוריתם לא תמיד צודק ואולם לעיתים באמצעות למידת מכונה (machine learning) הוא משפר את עצמו לאור הטעויות שהוא עושה ושיעור הטעויות הולך ופוחת לאורך זמן.

כמו כן, המשפט הציבורי עשוי להשתנות עקב יכולת הבינה המלאכותית לזהות טקסטים ופרמטרים שונים ולהשתמש בהם לצורך ניתוח וניהול מקרי משפט. לדוגמה, ניתוח מאוחד של מספר רב של תיקי משפט יכול לספק מידע ותובנות לגבי דפוסי החלטות של בתי המשפט וכן לתת תמיכה לעורכי הדין בניהול וטיפול במקרים שונים. בנוסף, יכולות הבינה המלאכותית עשויות להשתלב במערכות המשפט הצבאיות ולסייע בהפחתת הטעויות האנושיות והצפויות בעת ניתוח נתוני איסוף מידע גדולים.

צריך להדגיש – בעתיד הקרוב רובוטים לא יחליפו את עורכי הדין כמתדיינים בבית המשפט. הם גם לא יכולים לספק ייעוץ משפטי קוהרנטי ללקוחות בהתבסס על מצבם המשפטי הספציפי. נכון לעכשיו, מערכות טכנולוגיות משפטיות הן כלים בידי עורכי דין, העובדים עם אלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית כדי לספק את השירות הטוב ביותר האפשרי ללקוח.

כך למשל במקרים של רשלנות מקצועית, לא ניתן לתבוע את התוכנה או את האלגוריתם, זאת משום שהיא משמשת כלי בידי עורך דין היכול לבחור לקבל את המלצותיה אם לאו.

ניתן להבין מכך שכלים משפטיים המבוססים על בינה מלאכותית אינם מחליפים את עורכי הדין, אלא משרתים ומסייעים לעורכי דין בעבודה משפטית כלשהי. הם בעלי ערך רב למשרדי עורכי דין ויכולים לתרום תרומה עצומה לשיפור התפוקה של המשרד על ידי אימוץ.

נראה שתוכנה משפטית מבוססת בינה מלאכותית תביא לשינויים משמעותיים במודלים העסקיים של משרדי עורכי דין – ממבנה שעות החיוב, שיצטמצמו משמעותית עם השימוש בתוכנת בינה מלאכותית, ועד למודלים העסקיים השונים שיאפשרו התייעלות כלכלית וזמן. חיסכון מאימוץ תוכנה חוקית מבוססת בינה מלאכותית.

משרדי עורכי דין שיסרבו לאמץ את התוכנה הללו ודבקים במודל עסקי של חיוב שעתי מסתכנים בהפסד לקוחות שכן משרדי עורכי דין אחרים יוכלו לספק את אותם שירותים בפחות.

בסופו של דבר, יש לציין שבינה מלאכותית היא כלי עזר חשוב לעורכי דין ולמערכת המשפט בישראל, ועל אף האתגרים הטכנולוגיים והמשפטיים שנדרשים ליישום יכולות הבינה המלאכותית ישנן אפשרויות רבות לפתור את האתגרים ולהשתמש בכלי זה כדי לשפר את התהליכים במערכת המשפט ולהעניק מענה מקצועי, יעיל ומקצועי לעורכי הדין ולאזרחי המדינה.

האם בינה מלאכותית תחליף בעתיד עורכי דין אנושיים?

התשובה הקצרה ביותר היא כנראה שלא וככל הנראה הדרך להחלפת עורכי הדין עדיין ארוכה. הבינה המלאכותית עדיין לא הגיעה לשלב שבו היא יכולה לבצע משימות מורכבות בו זמנית. אנחנו עדיין בשלב של AI צר, ויש עוד דרך ארוכה לעבור לבינה מלאכותית כללית.

יתרה מכך, נראה כי החקיקה כיום בישראל ובעולם מונעת החלפה כזו, בהתחשב בכך שרק עורכי דין שהוכשרו על פי דין וקיבלו רישיון מלשכת עורכי הדין יכולים לעסוק כעורכי דין. חלק גדול מהחקיקה של היום מעדיף את קהילת עורכי הדין ומבטיח שלא ניתן לבצע פעולות משפטיות מסוימות ללא נוכחות או סיוע של עורך דין עוסק (בישראל התהליך כולל לפחות שלוש שנים של לימודי משפטים, פרקטיקום ועמידה בבחינת לשכת עורכי הדין).

הערה:

הטקסט לעיל נכתב בעזרת ChatGTP